יום שבת, 25 בדצמבר 2010
"אתגרשת מס' 2: חוקרים את 'פרקי אבות'".
מטלה 2
פרקי אבות
בחרתי במסכת אבות, פרק א :
(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
מהם המשפטים המרכזיים? העתיקו אותם לבלוג שלכם כמות שהם.
- מהו שם בעל המאמר?
- האם יש מילים לבירור (מילים קשות / מילים שעלולות להוות מכשול בהבנת המשפט / מילים שיש להן כמה מובנים)? מהן?
- האם מהות המשפט היא בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו או בין אדם למקום? אתה רשאים לבחור יותר מתשובה אחת. נמקו את תשובתכם.
- המשפטים המרכזיים הם :
עשה תורתך קבע
אמור מעט ועשה הרבה
הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות
- שם בעל המאמר : שמאי
- מילים קשות לברור : למה הכוונה במילה "תורתך" האם תורה הכוונה ללמידת התורה? או הכוונה למעשה ? מה המשמעות של "קבע " האם משהו שאנו עושים דרך קבע מתוך שקבענו לעצמינו כדבר שבשיגרת החיים שלנו (אמרנו לעצמינו) או כי הפנמנו אותו והוא זורם בדמינו, כי כך אנו מאמינים ונוהגים(עושים לעצמינו).
- בין אדם לחברו – קבל כל אדם בסבר פנים יפות : על פי דברים אמיתיים אלה נבין דברי שמאי שאמר: "עשה תורתך קבע" שעיקר עסקך יהיה בלימוד תורה, ואחרי שמסתמא תהיה גדול בתורה, ושמך יצא לטוב, אם יזדמן לך אורח אז לא תאמר שתעשה בעדו הרבה, כי אז אפשר שיחוש לכבודך ולא ירצה להכנס לביתך, אלא תעשה כאברהם אבינו ע"ה "אמור מעט ועשה הרבה", ואז יכנס לביתך, והוה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות אף שהוא איש פחות לעומתך, כמו הערבים לגבי אברהם אבינו ע"ה, ובכל זאת קבלהו בסבר פנים יפות.
הנימוק : אל לנו לשפוט אדם על סמך כמות הזמן שהוא משקיע בלימוד התורה,או על רמת יהדותו. ולא נהיה יהירים ונתפאר במעשינו מול האחר. עלינו לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, לכבדו ככל אדם וללא הבדל דת גזע ומין, ושמא לא ניתן לו את התחושה שהוא נחות מאיתנו.
- בין אדם לעצמו - עוד יש לומר, על פי מאמר עולא12 "מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה", דהיינו אם יאמר שילמד כך וכך, זה מועיל להטרידו שלא יוכל לקיים מחשבתו, ולכן יותר טוב שלא יוציא בפיו מה שהוא רוצה לעשות. זהו "עשה תורתך קבע", שלמודך יהיה קבוע בלי מפריע, והעצה לזה, "אמור מעט ועשה הרבה", כי אם תאמר הרבה, זה יגרום שלא תעשה הרבה.
הנימוק : כמה פעמים אדם מבטיח לעצמו שינהג בדרך מסויימת...( "ממחר אני בדיאטה!!!")
האדם לא פעם מצהיר הצהרות לחברים , שאין מאחוריהן ממש. על כך נאמר דבר מעט ועשה הרבה. אל תצהיר- תשתוק ותעשה. גם אם לא תמיד התוצאה נראית לעיני החברה, האדם עושה מעשה , למען עצמו. התורם נתרם, לא במילים אלא ברגש, במעשים.
- תורה היא השורש והיסוד לקיומנו, וכל דבר אחר בנוי עליה. ודאי שאין הרמב"ם מתכוון להיבט הכמותי, אלא לסדר עדיפות ערכי: מה עיקר ומה טפל? במידה שאנו יכולים לתכנן, איזה גורם יהיה דומיננטי, ואיזה יהיה כפוף לו?
- אך ישנם דברים שיש לאדם מחויבות כלפיהם, עד כדי כך שהוא רוצה שיהיו חלק ממנו. כשיש לאדם חוויה כזו, הוא רוצה שהיא תופנם, ושלא תישאר בת חלוף. זה מה שאומרת לנו הברייתא בעניין לימוד תורה: "עשה תורתך קבע" - עמוד על כך שהיא תחדור ותיספג, שהיא תהפוך להיות חלק ממך. כמובן, לכך יש השלכות לגבי טיב החוויה באותו רגע. השומע סימפוניה כאשר הוא רוצה שהיא תיכלל ברפרטואר המוזיקלי שלו, הקשבתו תהיה שונה מזו של אדם שעבורו מדובר רק במוזיקת רקע. החשיפה והחוויה שונות הן; בתודעתו ישנם מיקוד ורצינות. אם ברצונך שדבר מה יישאר אתך, עליך לשקוע בו.
- אקטואליה - מאבקים פוליטיים בין הזרמים השונים ביהדות .
- חוק האברכים – "מגיע להם" מימון על חשבון תקציב המדינה על כך שהם לומדים ומתפללים כל היום, ולעומתם החיילים,הסטודנטים והזוגות הצעירים שמתקשים להתקיים ונעזרים בהוריהם לא מקבלים תמיכה מהמדינה. נוהג זה של איפה ואיפה מושתת על ההיפוך : אמור הרבה ועשה מעט – האברכים רק "אומרים" ולא "עושים" – הם לא תורמים למדינה כלום והם מהווים רק נטל כלכלי – אך בתפיסה שלהם התפילות והלימודים הם מלאכת קודש, והפוליטיקאים שמייצגים אותם מצליחים במלאכתם !!!
אצל הפוליטיקאים זה גם עובד הפוך : אמור הרבה ועשה מעט – אנו נתקלים בכך בכל קמפיין של בחירות.
הירשם ל-
רשומות (Atom)